<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קס"ט</h1>
<h2>דף מו.</h2>
פסקנו תוך הזמן כלפני זמן ואפי' הביאה שתי שערות שומ' נינהו. הרי למדנו שאם באת תינוקת פחותה מי"ב שנה ויום א' למאן ממאנת בלא בדיקה. ואם באתה לאחר זמן למאן ולא הביאה שתי שערות דאיכא ספיקה דאורייתא ואינה יכולה למאן. דהא פסק רב דימי הלכתא חוששין שמא נשרו היכא (דלא בעל) [דבעל] לאחר זמן דאיכא ספיקה דאוריתא. והיכא דלא בעל ולא הביאה שתי שערות שממאנת לכתחלה (דהיכא) [דהכי] פסיק רב דימי אין חוששין שמא נשרו היכא דלא בעל אחר זמן. אבל אם הביאה שתי שערות אע"פ (של זבה) [שלא רבה] אינה ממאנת. ואע"ג דאמרי' הלכה כר' יהודה היכא דלא בעיל עד שירבה השחור ואפי' הכי אין הלכה כר' יהודה. דהא אמרי' [ב]בבא בתרא פר' מי שמת בודקין למיאון לאפוקי מדר' יהודה דאמר עד שירבה השחור קמ"ל דלא. והתם פסק הלכה הוא. דהא רבא קאמר לה והוא בתראה טפי מר' אבהו אמ' ר' אלעזר דאמר לה גבי הלכתא פסיקא. והיכא דבעל אפי' ר' יהודה מודה. וכל זמן שלא בעל אפי' רבה שחור אינה אשת איש כי אם מדרבנן. דהכי אסקינן הלכת' ביבמות פרק בית שמאי. ואם קיבלה קידושין מאחר צריכה גט שני מדאוריתא וראשון דרבנן. והלכת' אע"פ שאין שערות. לכך צריך להזהר בממאנת לאחר זמן שלא יהו בה גומות וצריכה לבדק בכל גופה אפי' על קישרי אצבעות ידים ורגלים. הרי בטלה בדיקת ממאנת מכל וכל.
